Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 40b

וְהָתַנְיָא: כְּסִימָנֵי בֵיצִים כָּךְ סִימָנֵי עוּבְּרֵי דָגִים! לָאו תָּרוֹצֵי מְתָרְצַתְּ לַהּ? כָּךְ סִימָנֵי קִירְבֵי דָגִים.

Traduction

The Gemara elaborates: But isn’t it taught in the baraita, as it was interpreted above: Like the signs of bird eggs, so are the signs of fish roe? Apparently, the baraita assumes that non-kosher fish roe exists. The Gemara answers: Didn’t you yourself find it necessary to explain and reinterpret the baraita, as it cannot be understood according to its straightforward meaning? Rabbi Dostai can also explain the baraita so that it effectively reads: Like the signs of bird eggs, so are the signs of fish intestines. Accordingly, the baraita never actually mentions fish roe at all.

Rachi non traduit

והתניא כסימני ביצים וכו'. אלמא יש לדגים עוברין:

וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ בְּסִימָנֵי קִירְבֵי דָגִים שֶׁיְּהֵא כַּד וְחַד? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁילְפּוּחָא.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But where do you find that one of the signs of fish intestines is that they must be round and pointed? The Gemara answers: You find this with regard to the swim bladder of a fish, which is considered to be kosher if it is shaped like a kosher egg.

Rachi non traduit

והיכא משכחת לה בסימני קירבי דגים כד וחד. ובבני מעיים עשוין כזה ענין:

בשילפוחא. משיא''ה של דג שמליאה רוח:

אִם אֵין שָׁם מוּמְחֶה, מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה: כֵּיוָן דְּאָמַר ''אֲנִי מְלַחְתִּים'' — מוּתָּרִין. רַב נַחְמָן אָמַר: עַד שֶׁיֹּאמַר ''אֵלּוּ דָגִים וְאֵלּוּ קִירְבֵיהֶן''. אוֹרִי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לַאֲדָא דַּיָּילָא: כֵּיוָן דְּאָמַר ''אֲנִי מְלַחְתִּים'' — מוּתָּרִין.

Traduction

The Gemara asks: If there is no expert there, and one cannot determine whether or not the fish roe is kosher, what is the halakha? Rav Yehuda says that once the seller says: I salted the fish from which this roe came and they were kosher, the roe is permitted. Rav Naḥman says: The roe is prohibited until the seller shows kosher fish to the buyer and says: These are the fish, and these are their intestines. That is, the roe is permitted only if the seller can present the fish that produced it. The Gemara relates: Rav Yehuda instructed Adda, his attendant: Once the seller says: I salted them, they are permitted.

Rachi non traduit

אין שם מומחה מאי. כשנימוחו העוברין קבעי לה:

אני מלחתים. הדגים וראיתי שדגים טהורין הן ומהן הוצאתי קרביים הללו:

אלו דגים. שיראה לו הדגים עצמן אבל באני מלחתים לא מהימן דשמא לא בקי בהן:

דיילא. שמש רגיל להיות שכיר לעושה סעודה לתקן תבשילין:

וְעָלֶה שֶׁל חִילְתִּית. פְּשִׁיטָא! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִקְרָטִין שֶׁבּוֹ. מַהוּ דְּתֵימָא: נֵיחוּשׁ דִּלְמָא מַיְיתֵי וּמְעָרֵב בֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן דְּהָא אִישְׁתְּרוֹקֵי הִיא דְּאִישְׁתְּרוּק וַאֲתָא בַּהֲדַהּ.

Traduction

§ The mishna teaches: And the leaf of a ḥiltit plant is permitted. The Gemara asks: Since the previous mishna (35b) prohibited a sliver of ḥiltit only due to the concern that it might have been sliced with a non-kosher knife, isn’t it obvious that a leaf, which has not been sliced, is permitted? The Gemara answers: It is necessary to teach this only with regard to the slivers of ḥiltit that might be found on the leaf, lest you say that one should be concerned that perhaps a gentile might bring slivers sliced with a non-kosher knife and mix it with the slivers on the leaf. The mishna therefore teaches us that it is assumed that the slivers on the leaf had stuck to it and came off with the plant when it was pulled from the ground.

Rachi non traduit

לקרטין שבו. הדבוקין בעליו או שנשרו בכלי דלמא אייתי קרטין אחריני דאיפסיק בסכינא ועריב בהני:

אישתרוקי אישתריקו. ומן העלין לכלי עצמן אישתרוקי נשמטו:

וְזֵיתֵי גְלוּסְקָאוֹת הַמְגוּלְגָּלִין. פְּשִׁיטָא! לֹא נִצְרְכָא אַף עַל גַּב דְּרָפֵי טוּבָא. מַהוּ דְּתֵימָא: חַמְרָא רְמָא בְּהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן: הָנֵי מֵחֲמַת מִישְׁחָא הוּא דִּרְפוּ.

Traduction

§ The mishna teaches: And rolled olive cakes. The Gemara asks: Isn’t it obvious that these are permitted? For what reason might they be prohibited? The Gemara answers: No, it is necessary to teach that they are permitted even though they are very soft. Lest you say that there is a concern that they softened because a gentile placed wine in them, the mishna therefore teaches us that these olives have softened due to the oil they possess.

Rachi non traduit

דרפי טובא. מגולגלין ביותר ובלע''ז מול''ש וגרעינתם נשמטת דכיון דרפי כולי האי חמרא רמא בהו:

וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁלָחִין אֲסוּרִין. הֵיכִי דָּמֵי שְׁלָחִין? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כֹּל שֶׁאוֹחֲזוֹ בְּיָדוֹ וְגַרְעִינָתוֹ נִשְׁמֶטֶת.

Traduction

§ The mishna further teaches: And Rabbi Yosei says: Overripe olives are prohibited. The Gemara asks: What are overripe olives like? Rabbi Yosei bar Ḥanina says: This is referring to any olive that if one grasps it in his hand, its pit slips out, due to the softness of the olive.

Rachi non traduit

שלחין. שמשתלחין גרעינין מעצמו:

הַחֲגָבִין הַבָּאִין כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: הַחֲגָבִין, וְהַקַּפְרֵיסִין, וְהַקַּפְלוֹטוֹת הַבָּאִין מִן הָאוֹצָר וּמִן הַהֶפְתֵּק וּמִן הַסְּפִינָה — מוּתָּרִין, הַנִּמְכָּרִין בְּקַטְלוּזָא לִפְנֵי חֶנְוָנִי — אֲסוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁמְּזַלֵּף יַיִן עֲלֵיהֶן. וְכֵן יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל גּוֹיִם הַבָּאִין מִן הָאוֹצָר וּמִן הַהֶפְתֵּק וּמִן הַסְּלוּלָה — מוּתָּרִין, הַנִּמְכָּר בְּקַטְלוּזָא — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁמְּעָרְבִין בּוֹ יַיִן.

Traduction

§ The mishna teaches: Locusts that come from a salesman’s basket are prohibited while those that come from the storeroom are permitted. The Sages taught in a baraita: Locusts, and caper buds, and leeks [kaflotot] that come from the storehouse, and from the storeroom, and from a gentile’s ship are all permitted. Those that are sold in the market [bekatluza] from baskets that are in front of the storekeeper are prohibited, because it is assumed that the gentile storekeeper sprinkles wine upon them. And similarly, with regard to apple wine that belongs to gentiles: Those that come from the storehouse or from the storeroom or from a salesman’s basket are permitted. Apple wine that is sold in the market is prohibited, because they mix grape wine of gentiles in it.

Rachi non traduit

קפריסין. קפלוטות מבושלין וכבושין במכבש ומתקיימין ואין בהן משום בשולי עובדי כוכבים דנאכלים חיין ולא משום גיעול דטעם הגיעול פוגמו ולא משביחו:

מן ההפתק. מקום כינוסן שהן עצורין שם זה על זה ובלע''ז פיל''א:

קטלוזא. שוק:

Tossefoth non traduit

ה''ג אוצר הפתק ספינה. וזו אף זו קתני שאוצר מתקיים יותר מהפתק והפתק יותר מספינה:

תָּנוּ רַבָּנַן: פַּעַם אַחַת חָשׁ רַבִּי בְּמֵעָיו, אָמַר: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל גּוֹיִם אָסוּר אוֹ מוּתָּר? אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת חָשׁ אַבָּא בְּמֵעָיו, וְהֵבִיאוּ לוֹ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְשָׁתָה וְנִתְרַפֵּא. אָמַר לוֹ: כָּל כָּךְ הָיָה בְּיָדְךָ וְאַתָּה מְצַעֲרֵנִי!

Traduction

The Gemara cites a relevant incident: The Sages taught: Once Rabbi Yehuda HaNasi felt discomfort in his stomach and knew that apple wine would alleviate it. He said: Isn’t there any person who knows whether apple wine of gentiles is prohibited or permitted? Rabbi Yishmael ben Rabbi Yosei said before him: Once my father felt discomfort in his stomach and they brought him apple wine of gentiles that was seventy years old, and he drank it and was cured. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: You had so much knowledge in your hand that could have relieved me, and yet you caused me to suffer by withholding it until now.

בָּדְקוּ וּמָצְאוּ גּוֹי אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן שֶׁל תַּפּוּחִים שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְשָׁתָה וְנִתְרַפֵּא, אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁמָּסַר עוֹלָמוֹ לְשׁוֹמְרִים!

Traduction

They checked and found one gentile who had three hundred large jugs of apple wine that was seventy years old, and Rabbi Yehuda HaNasi drank from it and was cured. He said: Blessed is the Omnipresent who delivered His universe to keepers. Rabbi Yehuda HaNasi thanked God for causing the gentile to keep the wine for seventy years so that it could be used to heal him.

וְכֵן לִתְרוּמָה. מַאי ''וְכֵן לִתְרוּמָה''? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְכֵן לְכֹהֵן הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר תְּרוּמָה לְשֵׁם חוּלִּין, לְפָנָיו הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל הַבָּא מִן הָאוֹצָר וּמִן הַהֶפְתֵּק וּמִן הַסְּלוּלָה מוּתָּר, אִירְתוֹתֵי מִירְתַת, סָבַר: שָׁמְעִי בִּי רַבָּנַן (וּמַפְסְדוּ) [וּמַפְסְדִי] לֵיהּ מִינַּאי.

Traduction

§ The mishna further teaches: And likewise with regard to teruma. The Gemara asks: What is the meaning of the statement: And likewise with regard to teruma? Rav Sheshet says: This means: And likewise the same halakha applies to a priest who is suspected of selling teruma, which is less expensive, as non-sacred food. It is only when the food is in front of the priest that it is prohibited; but food that comes from the storehouse or from the storeroom or from a salesman’s basket is permitted. The reason is that the priest is fearful, because he thinks to himself: If I sell teruma in public, the Sages will hear of it and deprive me of all my wares.

Rachi non traduit

תרומה אין דמיה יקרים שאינה ראויה אלא לכהנים:

ומפסדו מינאי. יפקירו את כל האוצר:

הֲדַרַן עֲלָךְ אֵין מַעֲמִידִין.

Traduction

May we return to you chapter ''One may not place''

מַתְנִי' כָּל הַצְּלָמִים אֲסוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶעֱבָדִין פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַדּוּר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כָּל דָּבָר.

Traduction

MISHNA: All statues are forbidden, i.e., it is prohibited to derive benefit from them, because they are worshipped at least once a year; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The only type of statue that is forbidden is any statue that has in its hand a staff, or a bird, or an orb, as these are indications that this statue is designated for idolatry. If the statue is holding a different item, it may be assumed that the statue was fashioned for ornamental purposes and not for worship. Rabban Shimon ben Gamliel says: It is prohibited to derive benefit even from any statue that has any item whatsoever in its hand.

Rachi non traduit

מתני' כל הצלמים אסורין. בהנאה:

כדור. פילוט''א. ובגמרא מפרש דהני ודאי נעבדין דמשום חשיבותא אשקלוה להנך חפצי בידייהו:

Tossefoth non traduit

מתני' כל הצלמים. רשב''ג אומר אף כל שיש בידו כל דבר. בגמ' מפרש טעמא דר''מ משום דחייש למיעוטא וגזר שאר מקומות אטו אותו מקום ורבנן דלא חיישי למיעוטא לא גזרי ומשמע מהכא דרשב''ג נמי לא חייש למיעוטא ופליג אדר''מ ותימה דא''כ קשיא דרשב''ג ארשב''ג וקשיא הלכתא אהלכתא דרשב''ג דהכא לא חייש למעוטא ובפרק אם לא הביא (שבת דף קלה:

ושם) תנן רשב''ג אומר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה כגון (שנשרף) או שאכלו ארי הוי נפל אע''ג דרוב נשים אינן מפילות אלמא חייש למיעוט נפלין ותנן נמי פ''ג דבכורות (דף כג:) רשב''ג אומר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים פטורה מן הבכורה דלא מרחמא אלא אם כן ילדה משמע אבל מטעם חולבת לא דחלב אינו פוטר דחיישינן למיעוט חולבות אע''פ שאינן יולדות והלכתא קיימא לן כרבנן דלא חיישי למיעוט דאמרינן פ''ק דחולין (דף יא:) ור''מ דחייש למיעוטא היכי אכל בישרא ומדלא קאמר היכי אכלינן משמע דקי''ל דלא חיישינן למיעוטא ואילו בבכורות ובנפל פסקינן כרשב''ג דחייש למיעוטא וי''ל דודאי רשב''ג לא חייש למיעוטא כדמשמע הכא וההיא דנפל שאני דהוא מיעוט המצוי דנפלים שכיחי ושם ודאי יש לחוש כדאמרינן (יבמות דף קכא.) גבי ראוהו נופל למים שאין להם סוף או ראוהו גוסס דאשתו אסורה אע''פ שרוב גוססין למיתה וחיישינן למיעוטא מפני שהוא מיעוט המצוי וההיא דבכורות מיירי שראינוה חולבת קודם לידה דודאי הוחזקה מן המיעוט אבל ודאי בשאר בהמות חלב פוטר וכן הלכה:

גְּמָ' אִי דְּנֶעֱבָדִין פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הָיוּ עוֹבְדִין אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא — גָּזַר שְׁאָר מְקוֹמוֹת אַטּוּ אוֹתוֹ מָקוֹם, וְרַבָּנַן דְּלָא חָיְישִׁי לְמִיעוּטָא — לָא גָּזְרוּ שְׁאָר מְקוֹמוֹת אַטּוּ אוֹתוֹ מָקוֹם.

Traduction

GEMARA: If it is true that the statues to which Rabbi Meir is referring are worshipped at least once a year, what is the reason for the opinion of the Rabbis, who permit deriving benefit from them? The Gemara answers: Rabbi Yitzḥak bar Yosef says that Rabbi Yoḥanan says: In Rabbi Meir’s locale, people would worship statues once a year. And therefore, Rabbi Meir, who maintains that one must be concerned for a minority occurrence (see Yevamot 61b), issued a decree that statues are forbidden even in other places, due to that locale where people would worship statues. And the Rabbis, by contrast, who do not maintain that one must be concerned for a minority occurrence, did not issue a decree that statues are forbidden even in other places due to that locale.

Rachi non traduit

גמ' מ''ט דרבנן. מדלא קתני וחכמים אומרים אינו נעבד אלא מי שיש בידו וכו' מכלל דסבירא להו דנעבדים:

Tossefoth non traduit

אי דנעבדין פעם אחת בשנה מאי טעמייהו דרבנן. וא''ת דלמא בהא פליגי מר סבר דנעבדין ומר סבר אין נעבדין וי''ל דמשמע ליה דאפילו רבנן אית להו דנעבדין מדלא קתני וחכ''א אין נעבדין אלא מי שיש בידו וכו' וכן פ''ה:

ר''מ גזר שאר מקומות אטו אותו מקום. וא''ת בפירקין דלעיל (עבודה זרה דף לד:) גבי גבינת בית אונייקי לא גזר נמי ר''מ שאר מקומות ויש לומר דשאני התם דבאותו מקום נמי לא היו נשחטין לעבודת כוכבים כי אם המיעוט ואי הוה גזרינן שאר מקומות אטו אותו מקום הוי מיעוטא דמיעוטא אבל כאן במקומו של ר''מ היו כולם עובדין כל הצלמים וה''נ גזר ר''מ על הכותים מפני דמות יונה שמצאו בהר גרזים והיו כל בני המקום עובדין לה (חולין ו.):

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּאִנְדְּרָטִי שֶׁל מְלָכִים שָׁנִינוּ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּבְעוֹמְדִין עַל פֶּתַח מְדִינָה שָׁנִינוּ.

Traduction

Rav Yehuda says that Shmuel says: We learned that this dispute between Rabbi Meir and the Rabbis is only with regard to the statues [be’andartei] of kings. Rabbi Meir decreed that they are forbidden as perhaps they were designated for worship. The Rabbis assumed that they were designed for ornamental purposes, not for worship. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: And furthermore, we learned that the dispute is only with regard to statues that stand at the entrance to the region. Since these statues were erected in an important location, there is concern that they are worshipped.

Rachi non traduit

אנדרטי. כשהמלך מת עושין צורתו בפתח השער לזכרון והתם קאסר רבי מאיר דאגב חביבותא פלחי ליה:

בעומדין על פתח המדינה שנינו. בהנהו קאסר רבי מאיר דחשיבי להו:

Tossefoth non traduit

אנדרטי של מלכים. פ''ה צורת שלטון המת עושין לזכרון ור''ת פי' צורת שלטון החי עושין לכבודו וראיה לדבר מאנדרטי של נבוכדנצר ועוד דאמר במדרש אדריינוס קיסר הלך את ר' יהושע לטייל במדינה הראהו צורת צלמים שהיו עושין לכבודו:

ובאנדרטי של מלכים שנינו. פ''ה ובההוא קאסר רבי מאיר דאגב חביבותייהו פלחי להו ומפרש נמי בעומדין על פתח מדינה דחשיבי טפי משמע אבל בשאר צלמים לא אסר רבי מאיר וקשה דהא תנן (לקמן עבודה זרה דף מא.) מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין ולשון מצא משמע בשוק או בשדה ואפילו למאי דמוקי לה שמואל לקמן בעומדים על בסיסן ופ''ה על בימוס שלהן ששם עובדין אותם לא נהירא דלשון מצא לא משמע כן אלא שיש להם בית מושב רחב ויכולין לעמוד לבדן וניכרים שלא נשתברו מצלם שלם ועוד קשה דהכא משמע דסתם אנדרטי של מלכים פלחי להו טפי ואדרבה בפרק כלל גדול (שבת דף עב:) משמע שאין סתמן לעבוד דקאמר אי דחזא אנדרטי וסגיד ליה אי דקבליה עליה וכו' לכך פי' רבינו תם דהכא קאי אהיתרא דרבנן וה''ק הא דשרו רבנן במתני' היינו דוקא באנדרטי של מלכים ובעומדין על פתח מדינה דבהנהו שרו רבנן דודאי לנוי עביד להו ורבי אלחנן מיישב פ''ה דודאי קאי ארבי מאיר ובשאר צלמים לא אסר וההיא דלקמן דתבנית יד ותבנית רגל מיירי בשל כפרים והנהו ודאי אסורים אפילו לרבנן דודאי למיפלחינהו עבדי להו ובכך ניחא דכי דייק לה במילתיה דרבי יוחנן הא צלמים עצמן אסורין וסתמא כרבי מאיר לא מצי למימר דסתמא כרבי מאיר מסיפא דתבנית יד ורגל דההיא אתיא אפילו כרבנן כדפרישית והא דמשמע בפרק כלל גדול (שבת דף עב:) דאנדרטי אין סתמן נעבד לא איירי בשל מלכים אלא בשל שולטנות והכא מיירי בשל מלכים ובהכי ניחא דנקט הכא באנדרטי של מלכים ולא קאמר באנדרטי סתם וכן משמע בירושלמי דשל מלכים נעבדין יותר דקאמר התם אם דבר ברי שהוא של מלכים ד''ה אסור אם דבר ברי שהוא של שולטנות ד''ה מותר אלא אנן קיימין בסתם ר''מ סבר סתמן של מלכים וחכ''א סתמן של שולטנות ולפר''ת קשה קצת דכי קאמר לקמן סתמא כר''מ ה''מ למימר סתמא אפילו כרבנן שהרי לא התירו אלא אנדרטי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source